יום שני, 21 בספטמבר 2015

חבלות בשיניים

חבלה בשיניים היא ארוע מלחיץ וטראומתי בכל גיל הן עבור הילד והן עבורנו ההורים.
בנוסף, חבלות באזור הפה מלוות בהרבה דימום (היות ובשפתיים ובחניכיים ישנם הרבה כלי דם קטנים), מה שמוסיף לחרדה.
במקרים מסוימים החבלה בשיניים היא משנית לחבלת ראש, אז יש צורך בפניה לרופא ילדים או לחדר מיון לבדיקה כללית.

לאחר חבלה בשיניים חשוב מאוד לשמור על שלווה, לנקות את הדימום, ולהרגיע את הילד.
לאחר מכן יש לקבוע תור לבדיקה אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים.
בקרב ילדים צעירים חבלה בשיניים היא הרבה פעמים הסיבה לביקור ראשון במרפאת שיניים ולכן יש חשיבות רבה לבדיקה נינוחה, ברגישות ועדינות שתשאיר בילד חוויה ראשונית טובה. 

ניתן לחלק את החבלות בשיניים ל-3 קבוצות עקריות: 
1. חבלה לשן עצמה - שבר חומר שן
2. חבלה לרקמות התומכות בשן- במקרים אלו ניתן לראות ניידות של השן ו/או שינוי מקום של השן בלסת. שינוי עמדה של השן בלסת יכול להיות מסוגים שונים: שינוי עמדה של השן לכיוון פנימי יותר או חיצוני יותר, יציאת השן ממקומה באופן חלקי או אפילו מלא או לחילופין כניסה של השן לתוך עצם הלסת באופן חלקי ואפילו מלא. בחבלות קשות ניתן לראות גם שברים בעצם התומכת בשן ובמקרים החמורים גם שברים בעצם הלסת עצמה.
3. חבלות לרקמות הרכות - לחניכיים ולריריות (חתכים, קרעים עמוקים, שפשופים וחבורות המלוות בשטפי דם).

חשוב לציין שחבלה בסנטר יכולה גם לגרום לשברים אורכיים בשיניים אחוריות.
מדובר למעשה בחבלה לא ישירה לשיניים.
לכן גם לאחר חבלה משמעותית בסנטר מומלץ להגיע לבדיקת שיניים.

רוב החבלות הדנטליות מתרחשות בגילאי 2-4 במשנן החלבי, ובגילאי 8-10 במשנן הקבוע.
בגילאים הצעירים (2-4) אנו עדים להרבה התנגשויות ונפילות על רקע יכולת מוטורית נמוכה וחוסר יכולת להעריך סכנות.
במשנן החלבי רוב החבלות הן מסוג תזוזת שיניים ואילו במשנן הקבוע רוב החבלות הן  מסוג שברי כותרת (שבר חומר שן).
לאחר חבלות בשיניים יש להגיע לבדיקה אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים אשר יאבחן את סוג החבלה, יעריך את מידת החומרה ובמקרה הצורך אף יבצע טיפול.
אחד הדברים החשובים ביותר בבדיקה לאחר חבלה הוא הדרכת ההורים כיצד לנקות את אזור החבלה. בהרבה מהמקרים אין צורך בטיפול בשן אולם הפרוגנוזה של השן תלויה מאוד בשמירה על היגיינה אורלית טובה.
כלומר, ניקיון טוב של אזור החבלה משמעותי מאוד בהקטנת הסיכוי לזיהום וסיבוכים עתידיים.
כמובן שגם במקרים בהם אין צורך בטיפול יש חשיבות לביקורת מסודרות לצורך מעקב על מנת לבדוק שלא מתפתח זיהום.


טיפולים נפוצים בחבלות בשיניים:
במקרים של שינוי מקום של השן בלסת, ניידות גבוהה או שבר שורש יש לעיתים צורך בהחזרת השיניים למקום וביצוע קיבוע.
טיפול שכזה אפשרי רק סמוך לחבלה.
כמובן שהצורך בטיפול שכזה תלוי בגיל הילד, סוג החבלה, האם מדובר במשנן חלבי או קבוע והאם יש או אין הפרעה סגרית.

במקרים של שבר כותרת מומלץ לבצע שחזור של הכותרת.
במקרים בהם השן רגישה מאוד לאחר החבלה, ניידת או שיש בנוסף גם שינוי עמדה של השן בלסת מומלץ לבצע חבישה ראשונית של השן ורק בהמשך, לאחר התייצבות השן, לבצע שחזור של הכותרת השבורה. חבישה ראשונית של השן מקלה על הכאבים, מאפשרת תפקוד תקין ואף מקטינה אפשרות של זיהום וסיבוכים עתידיים. 

במקרים של שבר חומר שן המלווה בחתכים ברקמה הרכה (כגון חתכים בשפתיים) יש לבצע צילום של הרקמה הרכה על מנת לשלול או לאשר אפשרות של חדירת חומר שן לריקמה הרכה.

מה עושים במקרה בו השן יצאה לגמרי מהפה?

בשן חלבית: 
ראשית יש לבדוק היכן השן.
אם השן נמצאה אין להחזירה לפה עקב הסיכוי לגרימת נזק לנבט השן הקבועה.
במקרים בהם השן לא נמצאה יש עדיין לפנות למומחה ברפואת שיניים לילדים לביצוע צילום על מנת לשלול או לאשר אפשרות שהשן נכנסה במלואה לעצם הלסת.
במקרה בו בוצע צילום המאשר שהשן יצאה לגמרי מהפה יש לפנות לרופא הילדים המטפל לצורך האזנה לריאות ובמקרים מסוימים יש לשקול ביצוע צילום ריאות על מנת לשלול אפשרות של חדירה של השן לקנה הנשימה.

בשן קבועה:
חשוב מאוד לחפש אחר השן.
אם נמצאה השן והיא מזוהמת יש לאחוז את השן בקצה הכותרת (ולא בשורש), לשטוף אותה במשך 10 שניות במים זורמים ולהכניסה מיידית לפה.
ההחזרה המיידית של השן לפה קריטית בסיכוי שלה לשרוד.
מדובר בארוע סטרסוגני מאוד, יש הרבה דימום, ילד בוכה, ושן מחוץ לפה.
חשוב לשמור על קור רוח, להרגיע את הילד ולהחזיר את השן.
שן שהוכנסה תוך 5 דקות לפה היא בעלת סיכוי טוב לשרוד לעומת שן שהוכנסה לפה מאוחר יותר.
במקרים בהם לא הוחזרה השן למקומה יש לשמור את השן בחלב או אפילו בתוך הפה עצמו, צמוד ללחי ולמהר למומחה ברפואת שיניים לילדים או לחדר מיון.
בכל מקרה אין לשמור את השן במים!
הסביבה בה נשמרה השן היא קריטית לסיכויי הקליטה של השן בפה. 
במקרים בהם לא נמצאה השן יש לבצע צילום על מנת לשלול או לאשר כניסה מלאה של השן לעצם הלסת. כמובן שבמקרה שהשן לא נראית בצילום, יש לפנות לרופא הילדים המטפל לביצוע האזנה לריאות על מנת לשלול שאיפה של השן לקנה הנשימה.

יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

מיתוסים ברפואת שיניים לילדים

יש להגיע לבדיקה ראשונה במרפאה בגיל 3- לא נכון!
מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה עם בקיעת השן הראשונה ועד גיל שנה.
מומלץ להתחיל לצחצח שיניים בגיל 3- לא נכון!
מתחילים צחצוח כבר מהשן הראשונה!



משחת שיניים המכילה פלואוריד לא מתאימה לילדים קטנים שלא יודעים לירוק- לא נכון!
מגיל שנתיים מומלץ להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד גם לילדודס שלא יודעים לירוק.
חשוב להקפיד על שימוש בכמות קטנה- כגרגר אפונה.
לא צריך לטפל בשיני חלב היות והן גם ככה נופלות- לא נכון!
אמנם השיניים הקדמיות מתחלפות בסביבות גיל 6-8 אבל האחוריות יהיו בפה עד גיל 12.
חור בשן עלול לגרום לכאבים חזקים,דלקת, נפיחות, נזק לשן הקבועה, ואפילו אשפוז על מנת למנוע התפשטות זיהום לדרכי הנשימה או למוח.
עקירת שן קדמית חלבית בגיל צעיר (בעקבות חבלה בדרך כלל) עלולה להפריע לילד מבחינה חברתית, לפגוע בבטחון העצמי שלו ואף לגרום לו להפרעה בדיבור- לא נכון!
מחקרים רבים מראים שילדים צעירים לא מגלים התייחסות לעקירת שן מוקדמת, גם בגן הילדים האחרים לא מתייחסים כלל, ובנוסף לא נגרמת הפרעה בדיבור כתוצאה מעקירת שן או שיניים קדמיות.
בטיפול שיניים לילדים אין צורך לבצע הרדמה מקומית היות ושיניים חלביות לא מגיבות לכאב- לא נכון! גם לשיניים חלביות יש עצבוב, וטיפול ללא הרדמה מקומית יכול לגרום לטראומה לכל החיים.
ההחלטה אם כן או לא לבצע אילחוש היא בידי הרופא המטפל, על סמך נסיון קליני רב שנים.
הסיכוי לפתח עששת הוא בעיקרו גנטי- לא נכון!
עששת היא מחלה מולטי-פקטוריאלית, וגנטיקה היא רק אחד הגורמים.
אחרי אכילת ממתקים מומלץ לצחצח שיניים- לא נכון!
אחרי אכילת ממתקים יש שחיקה חומצית בפה והשיניים רגישות יותר.
צחצוח שיניים בשלב זה יגרום לשחיקה מכנית בנוסף לשחיקה החומצית.
מומלץ לשתוף את הפה במים ורק לאחר כחצי שעה לצחצח שיניים.
חטיפים מלוחים אינם מכילים סוכר ולכן אינם בעייתיים לשיניים- לא נכון!
חטיפים מלוחים עשויים מפחמימות פשוטות אשר מתפרקות במהירות לסוכרים, ולכן גם הם בעייתיים לשיניים.
טיפולי שיניים מורכבים לילדים צעירים ניתן לבצע רק בהרדמה כללית- לא נכון!
מומחה ברפואת שיניים לילדים יכול לבצע טיפולי שיניים מורכבים גם לילדים צעירים מאוד תוך שת"פ מצוין באמצעים מיוחדים כגון סדציה (טשטוש) וגישה מתאימה לילדים.
לילד יש מוצץ או הרגל של אצבע בפה- לא נורא, נשקיע ביישור שיניים- לא נכון!
מוצץ ואצבע בפה עד גיל מאוחר גורמים לבליטה של הלסת העליונה.
ביישור שיניים ניתן יהיה ליישר את השיניים אבל לא את הלסת!
יישור שיניים מתחילים רק בסביבות גיל 12- לא נכון!
יש מקרים בהם חשוב להתערב אורתודונטית כבר בגיל צעיר, כהכנה ליישור שיניים עתידי או על מנת למנוע צורך ביישור שיניים עתידי.
מומחה ברפואת שיניים לילדים ידע להפנות את ילדכם לטיפול אורתודונטי בגיל צעיר במקרים בהם יש צורך בכך.
לילד יש שיניים רגישות- אין מה לעשות- לא נכון!
רפואת השיניים היום מאוד מתקדמת ויש מגוון רחב של טיפולים מניעתיים פשוטים שניתן לבצע על מנת למנוע התפתחות של חורים בשיניים.
לילד שלא אוכל מוצרי חלב יש מחסור בסידן ושיניים חלשות- לא נכון!
ההרכב המינרלי של השן לא קשור לצריכת מוצרי חלב.
כשהילד גדל גם השיניים גדלות- לא נכון!
שן שבקעה לא גדלה יותר.
הגודל של השן מייד עם סיום הבקיעה הוא הגודל הסופי שלה, והיא לא גדלה יותר.
עצמות הלסת והפנים בכלל גדלים עם השנים אך לא השיניים.
לשיניים חלביות אין שורשים- לא נכון!
לשיניים החלביות שורשים ארוכים מאוד אשר מקנים להן אחיזה בלסת.
במהלך שנות הילדות השינים הקבועות סופגות לאט לאט את שורשי השניים הנשירות, וכשאלו נשארות ללא שורשים הן מתנדנדות ונושרת, ואז בוקעות השיניים הקבועות.

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

פגמים בשיניים

מהם גורמי הסיכון לעששת? האם הכל גנטי?
האם מלבד צחצוח שיניים ואכילת אוכל בריא יש לנו אפשרות לשלוט בעששת?
שיניים חלשות ורגישות- מה זה אומר? 
למה זה קורה? 
ומה יש לעשות בנידון?

פגמים התפתחותיים בשיניים החלביות 


מהם פגמים התפתחותיים?
פגמים התפתחותיים הם פגמים בכמות חומר השן או באיכותו, או גם וגם, שהתרחשו בשלבים בהם השיניים התפתחו, ואינם קשורים לגנטיקה.
השיניים החלביות מתפתחות ברחם בחודשים רביעי עד שישי.
התאים הבונים את השיניים מאוד רגישים, ודחק של העובר, או כל מצוקה עוברית קטנה יכולים להתבטא גם  בצורה של פגמים בשיניים החלביות.
כך נראה שיניים שבוקעות עם חסרים קטנים או גדולים של חומר שן, ואף שיניים שבוקעות עם איכות ירודה של חומר שן.
כמובן שהפגמים יכולים להיות בדרגות חומרה משתנות.
שיניים חלביות עם פגמים התפתחותיים מהוות גורם סיכון משמעותי לעששת.
בדיקת שיניים מוקדמת אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים ונוער חשובה מאוד לצורך אבחון מוקדם והתאמת תוכנית טיפול מניעתית ספציפית לילד ולרמת הסיכון לעששת.
אבחון מוקדם וטיפול מתאים מאפשר להימנע מצורך בטיפולי שיניים מורכבים בגיל צעיר.

פגמים בשיניים הקבועות
בכל העולם רואים בעשור האחרון הרבה מאוד פגמים התפתחותיים בשיניים הקבועות.
הפגמים בדרך כלל ממוקדים לשיניים הטוחנות והחותכות הקדמיות, ונקראים בספרות המקצועית: . MIH- Molars Insicors Hypomineralization שכיחות MIH באכלוסיה הכללית  גבוהה מאוד-כ 30%, וקיימות דרגות חומרה שונות.
ברמות חמורות של MIH בשיניים טוחנות חומר השן מאוד חלש ואינו עומד בעומסי הלעיסה המופעלים עליו.
במקרים אלו אנו רואים הרס של חומר שן זמן קצר יחסית לאחר בקיעתה, כבר בגיל 7-8.
תהליך זה מכונה בספרות המקצועית: post eruptive breakdown.
על מנת להימנע מטיפולים מורכבים בשיניים קבועות בגילאים צעירים ומאיבוד שיניים מוקדם חשוב להקפיד על בדיקת שיניים אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים לניטור בקיעת השיניים הקבועות האחוריות, סביב גיל 6 בדרך כלל.
אבחון מוקדם וטיפול מניעתי יכול למנוע התפתחות מוקדי עששת עתידיים ואובדן מוקדם של שיניים. 

גורמי סיכון  לפגמים בשיניים הקבועות:
המנגנון בו מתרחשים הפגמים בשיניים והגורמים לכך אינם ברורים לגמרי.
בספרות המקצועית מצוינים מספר גורמים משוערים:
חשיפה לחומרי ריסוס המועברים לתינוקות בחלב אם, מחלת חום בשנה הראשונה לחיים, לידה מוקדמת או לידה במשקל נמוך, חסרים תזונתיים חמורים (נכון בעיקר למדינות מתפתחות), צליאק ועוד.

כיצד תדעו אם לילדכם פגמים התפתחותיים בשיניים?
מומחה ברפואת שיניים לפעוטות וילדים יודע לזהות פגמים התפתחותיים בשיניים.
אנו יודעים היום שלפגים ולתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך וגם לילדים עם צליאק יש יותר חרירים וחריצים בשיניים וגם יותר פגמים התפתחותיים בשיניים שמתבטאים בחסרים בחומר שן (היפופלזיות) ואף בפגמים במבנה הכימי של השיניים (היפוקלציפיקציות).
כל אלו מעלים את הסבירות לתחלואה בעששת.
פגמים בשיניים יכולים להיות לכל ילד.
אם ילדכם נולד פג או במשקל לידה נמוך או עם צליאק, הסיכוי לפגמים התפתחותיים גבוה יותר וחשוב להקפיד על בדיקת שיניים אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים החל מהשן הראשונה.
בבדיקה שכזו אפשר יהיה לאבחן האם ילדכם ברמת סיכון גבוהה לעששת, ובמידה וכן, להתאים לו תוכנית מניעה אישית שמטרתה למנוע התפתחות של מוקדי עששת עתידיים.



יום שני, 3 באוגוסט 2015

כיצד בכל זאת תוכלו לדעת האם רופא השיניים של ילדכם מעודכן וחדשני?


האם רופא השיניים של ילדכם מעודכן וחדשני?
תעשיית המכשור הדנטלי ותעשיית החומרים הדנטלים מתקדמת בצעדי ענק. ציוד וחומרים דנטלים שהיו חדישים ומתקדמים רק לפני שנה אינם בהכרח המילה האחרונה היום.
כשלוקחים את הילדים לטיפול שיניים זה קצת כמו לקחת את האוטו למוסך. לאנשים שאינם מהתחום אין מושג מה איכות הטיפול שהם מקבלים ואין כלים ואפשרות לדעת האם הרופא משתמש בחומרים, בציוד ובטכניקות החדישים ביותר. 

1. האם רופא השיניים של ילדכם משתמש בצילומים דיגיטלים?
צילומים דיגיטליים קיימים בשוק הדנטלי כבר עשור. בצילומים דיגיטליים כמות החשיפה לקרינה נמוכה משמעותית לעומת הצילומים הישנים. ילדנו חשופים לקרינה היום יותר מאי פעם, וכל אפשרות להקטנת כמות הקרינה חשובה מאוד. בנוסף, בצילומים דיגיטליים מתקבלת איכות תמונה מדהימה שלא ניתן להשיג בצילומים הרגילים, המאפשרת דיוק ברמה גבוהה והימנעות מביצוע טיפולים מיותרים לילדים. ( בצילומים הישנים פיתוח התמונה נעשה ידנית, וקיימים הרבה פגמים באיכות הצילום. כך קורה שנעשים לא פעם טיפולים מיותרים). שימוש בצילומים ישנים במקום בדיגיטליים יהיה עבורכם תמרור אזהרה לגבי רמת הקדמה הכללית במרפאה.
2. האם רופא השיניים של ילדכם מציע לכם תכנית טיפול מניעתית הכוללת איטומי חריצים ושימוש בפלואורידים מיוחדים על מנת לגדל את ילדכם ללא חורים בשיניים?
 אם רופא השיניים שלכם עסוק רק בביצוע סתימות ולא משקיע זמן במניעה ראשונית, ילדכם מפספסים בגדול. מחקרים מוכיחים שההשקעה במניעה משתלמת. ילדים שהותאמה להם תוכנית מניעה אישית, ומקבלים טיפולים מניעתיים במרפאה בשילוב עם טיפולים מניעתיים בבית גדלים ללא חורים בשיניים.
3. שאלו את רופא השיניים של ילדכם באיזה חומרים הוא משתמש. 
האם רופא השיניים שלכם משתמש בחומרים מתקדמים המשחררים פלואוריד בריכוזים נמוכים ובכך מחזקים את השיניים ומסייעים במניעת עששת? 
4. האם רופא השיניים של ילדכם יודע לאתר מוקדי עששת התחלתיים, כשהם עוד בשלב ההפיך, ולהמליץ לכם על מעקב פעיל בבית ובמרפאה הכולל שימוש במשחות מיוחדות כך שמוקד העששת יעצור או אפילו יעלם, מבלי צורך בביצוע סתימות?
רפואת שיניים לילדים התקדמה מאוד בעשור האחרון, כשהמטרה היא למנוע את היווצרות מוקדי העששת מלכתחילה. בדקו שאתם מאפשרים לילדכם רפואת שיניים במיטבה, כזו שתוכל לאפשר לכם לגדל ילדים בלי חורים ועם הרגלים טובים ויחס חיובי לבריאות הפה והשיניים. 




יום ראשון, 12 ביולי 2015

טיפולי שיניים מניעתיים לילדים- מה זה בכלל?

במאמרים הקודמים דנו בחשיבות מניעת הדבקה ראשונית מהאימא לתינוק, ובחשיבות בדיקה ראשונית ומטרותיה. 
כאשר המטרה המשותפת היא כמובן מניעה ראשונית, אפילו עוד לפני שיש שיניים בפה.

במאמר זה נרחיב על  שני הטיפולים המניעתיים היעילים ביותר בתחום רפואת שיניים לילדים. 
סקירה זו מטרתה הבנה עמוקה יותר של הטיפולים הקיימים וחשיבותם. 
אין הכוונה של מאמר זה להמליץ לכל ילד את כל הטיפולים המניעתיים הקיימים. 
יש להתייחס להרגלים של הילד, לרמת הסיכון לעששת ולסוג העששת, ולהתאים לו את הטיפולים המניעתיים שרלוונטים לו באופן ספציפי. 

חשוב לא להעמיס יותר מדי על ילדים צעירים והורים עייפים, אחרת זה משום "תפסת מרובה - מאומה לא תפסת". רופא מומחה ברפואת שיניים לילדים בעל ניסיון רב, ידע כיצד לגרום לשיפור בהרגלים בצורה הדרגתית. 
רק כך ההרגלים הטובים יושרשו בילד ויהפכו לחלק בלתי נפרד משגרת החיים שלו.

איטומי חריצים:
מומלץ לעשות איטומי חריצים בשיניים עם חריצים עמוקים.
לשיניים האחוריות יש תלוליות, ובין התלוליות ישנם חריצים. 
לעתים קרובות החריצים עמוקים מאוד, ואוגרים בתוכם שאריות מזון.
הרבה פעמים גם הסיבים של מברשת השיניים אינם דקים מספיק ואינם מסוגלים לחדור לעומק החריץ ולבצע ניקוי אפקטיבי של האזור. 
במקום לחכות שיתפתח חור בעומק החריץ ההמלצה היום היא לבצע טיפול מניעתי מקדים הנקרא איטום חריצים. 
אחרי ניקוי מיוחד של החריצים העמוקים באמצעות חומרים מיוחדים מחדירים לחריצים חומר נוזלי אשר מחלחל לעומקם, ואז מקשים את החומר באור מיוחד. 
חשוב להדגיש שאומנם מדובר בטיפול נעים ומהיר, אך הטכניקה בה יש לעשות את האיטום רגישה ביותר, וקל מאוד לבצע איטום לקוי. 
לכן מומלץ לבצע את הטיפול אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים או רופא בעל מיומנות גבוהה מאוד בביצוע איטומים אשר מחזיקים לאורך שנים רבות.
חשוב להדגיש שאין לבצע איטומי חריצים באופן רוטיני. איטומי חריצים מיועדים לילדים עם חריצים עמוקים. במידה ולילד אין חריצים עמוקים אין כל צורך בביצוע איטומים.
שימו לב שלא מעמיסים עליכם טיפולים מיותרים!

פלואוריד
פלואוריד נמצא בשימוש נרחב ברפואת שיניים כבר שנים רבות ונמצא יעיל מאוד במניעת עששת.
חשוב לדעת שקיימים בשוק הדנטלי סוגים שונים של תכשירי פלואוריד בריכוזים משתנים.
חלקם לשימוש במרפאה בלבד, חלקם לשימוש בבית, חלקם יעילים יותר וחלקם יעילים פחות. 
מומחה ברפואת שיניים לילדים יודע להתאים עבור כל ילד את סוג הפלואוריד המתאים לו, הריכוז המומלץ עבורו, ואת תכיפות השימוש בתכשיר המומלץ. 
לעיתים יש צורך בתוכנית פלואורידציה הכוללת אפליקציות תקופתיות של פלואוריד במרפאה יחד עם שימוש ביתי. 
שוב, גם פה חשוב להדגיש שאין מדובר בטיפול רוטיני לכולם אלא בטיפול חשוב שהוא חלק מתוכנית מניעתית אישית המותאמת לכל מטופל ומטופל באופן ספציפי.
.

יום ראשון, 5 ביולי 2015

רפואת שיניים לילדים- מתי צריך להתחיל?

מתי מומלץ להביא ילד לבדיקה בפעם הראשונה? 
התשובה לשאלה זו: החל מבקיעת השן הראשונה ולא יאוחר מגיל שנה (ולא בגיל 3 כמו שרוב האנשים חושבים! זה היה נכון לשנות השבעים והתקדמנו הרבה מאז!). 
זו ההמלצה של האגודה האמריקאית לרפואת שיניים לילדים אשר אומצה גם ע"י האקדמיה בארץ. 
הורים רבים שואלים : "למה כל כך מוקדם? לילד יש אולי שן אחת, מה כבר יש לבדוק? "
לבדיקה בגיל כ"כ צעיר שתי מטרות עיקריות: 
1. חינוך והסברה להורים אודות הרגלים שונים: צחצוח שיניים -  ממתי? איך? עם או בלי משחה? מוצץ- כן או לא? איזה סוג מומלץ? עד איזה גיל? האכלה בלילה- כן או לא? בקבוק או הנקה?  
המלצות כיצד להגן על השיניים לאחר האכלה בלילה והדרכה תזונתית. 
הדרכה בשמירה על היגיינה אוראלית והדרכה תזונתית מגיל צעיר הן חשובות מאוד ומטרתן להקנות הרגלים טובים ובריאים מגיל צעיר אשר ילוו את כל המשפחה לאורך שנים.
2. איתור ילדים בעלי סיכון גבוה לעששת. 
רופא מומחה ברפואת שיניים לפעוטות וילדים יודע לאבחן פגמים התפתחותיים בשיניים אשר עין לא מקצועית או לא מומחית לא תשים לב אליהם או תפספס אותם.
אבחון מוקדם מאפשר טיפול מניעתי באמצעות משחות מיוחדות ללא צורך בקידוח בשן. 
כך למעשה ניתן לטפל בפעוטות שנמצאים בסיכון מוגבר בצורה ידידותית ולא פולשנית.

עשינו בדיקה ראשונית, מה הלאה?
בבדיקה הראשונית רופא מומחה ברפואת שיניים לילדים קובע את רמת הסיכון של ילדכם לעששת ובהתאם לרמת הסיכון לעששת נקבעת עבור ילדכם תכנית מניעתית אישית, ספציפית המותאמת לילדכם. 
רפואת השיניים בעולם עושה שינוי מרפואת שיניים אופרטיבית (קידוח בשיניים) לרפואת שיניים מניעתית (אבחון מוקדם וטיפול באמצעות משחות ותכשירים מסוגים שונים). 
כשאתם בוחרים רופא שיניים לילדים שילווה את ילדכם מומלץ לבדוק שהוא אכן מומחה ברפואת שינים לילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לטיפול בפעוטות וילדים. 
רופא מומחה עבר הכשרה של 4 שנים בנוסף ל-6 שנים של לימודי רפואת שיניים. בנוסף חשוב לבחור רופא אשר המניעה חשובה לו והוא מקדיש לנושא התייחסות רבה. 

לעשות סתימות זו חכמה אחת אבל למנוע היווצרות של חורים חדשים זו כבר מומחיות.
אז אם עד עכשיו חיפשתם רופא עדין ורגיש עם גישה מדהימה לילדים, תוסיפו לזה גם רופא שמעודכן בכל החידושים והטכנולוגיות של טיפולי המניעה היעילים ביותר ושיודע כיצד להנחות אתכם לגדל את ילדכם ללא חורים בשיניים. 


יום ראשון, 28 ביוני 2015

כיצד ניתן לגדל ילדים בלי חורים בשיניים?


ילדים בלי חורים בשיניים- האם זה אפשרי בכלל? הרי זה הכל גנטיקה, לא? אז זהו, שלא.
בריאות השיניים של ילדינו חשובה מאוד להורים צעירים, אך לצערי הציבור הרחב אינו מודע לשינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בכל הקשור לרפואת שיניים מניעתית לילדים צעירים.
גם החברה הצעירים, שמעודכנים בכל החידושים הטכנולוגיים, הידענים והאינטיליגנטים ביותר אינם מעודכנים בטכנולוגיות החדשות הקיימות למניעה.
פשוט, אין מקורות מידע זמינים וכל מערכת רפואת השיניים בארץ עסוקה בדרך כלל בכיבוי שרפות (ביצוע סתימות, טיפולי שורש וכדו'..) במקום טיפול בגורם ובמניעה ראשונית. 

מניעה ראשונית- כבר בזמן ההיריון, כשהעובר עוד ברחם!

קראתם נכון. כבר רפואת שיניים לילדים שלכם מתחילה בזמן ההיריון! 
אז איך אפשר למנוע חורים בשיניים מעובר שעוד אין לו שיניים???
על פי מחקרים חשובים שנעשו בעשור האחרון נמצא שגורם הסיכון העיקרי לעששת בילדים צעירים הוא עששת אצל המטפל העיקרי (בדרך כלל האימא). 
נמצא שקיימת הדבקה ורטיקלית בין המטפל העיקרי לתינוק. 
כלומר, אם לאימא פה לא מטופל, נטייה לעששת, וצורך בטיפולי שיניים, סביר להניח שיש לה כמות גדולה של חיידקים אלימים שגורמים לעששת. 
באותם המקרים נמצא שבאמצעות העברת רוק לתינוק הרך היא מדביקה אותו באותם חיידקים אלימים, 
וגורמת לכך שתתפתח אצלו בפה אוכלוסיית חיידקים אלימה עוד לפני שלפעוט יש בכלל שיניים. 
העברת הרוק מתבצעת בכל פעם כשהאימא טועמת את האוכל של התינוק מהכפית שלו, כדי לבדוק שזה לא חם מידי, מנשקת הרבה, נותנת לתינוק להכניס לה ידיים לפה (ואח"כ הוא מכניס את הידיים חזרה לפה שלו), מנקה לו את המוצץ שנפל בפה שלה, ועוד..
כאימא לשלושה ילדים צעירים אני יכולה להעיד שמאוד קשה להימנע מהעברת רוק. 
לכן היום, ההמלצה לנשים בהריון היא להשלים את כל טיפולי השיניים עוד בזמן ההיריון, כשהעובר עוד ברחם, ובכך למנוע הדבקה של פעוט מתוק ופצפון בחיידקים שגורמים לעששת. 
מחקרים מראים שהדבקה מוקדמת בחיידקים שגורמים לעששת הופכת את אותם תינוקות להיות ברמת סיכון גבוהה לעששת ,וכל זה עוד לפני שבקעה להם שן אחת. 

שוב הפעם שונו ההנחיות: אם בעבר המליצו לנשים הרות לחכות עם טיפולי שיניים לא דחופים עד לאחר הלידה, היום ההמלצה היא לסיים את כל הטיפולים עוד בתקופת ההיריון, במטרה למנוע הדבקה ראשונית מוקדמת, אשר מעלה את רמת הסיכון של התינוק לפתח מוקדי עששת בעתיד.