חבלה בשיניים היא ארוע מלחיץ וטראומתי בכל גיל הן עבור הילד והן עבורנו ההורים.
בנוסף, חבלות באזור הפה מלוות בהרבה דימום (היות ובשפתיים ובחניכיים ישנם הרבה כלי דם קטנים), מה שמוסיף לחרדה.
במקרים מסוימים החבלה בשיניים היא משנית לחבלת ראש, אז יש צורך בפניה לרופא ילדים או לחדר מיון לבדיקה כללית.
לאחר חבלה בשיניים חשוב מאוד לשמור על שלווה, לנקות את הדימום, ולהרגיע את הילד.
לאחר מכן יש לקבוע תור לבדיקה אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים.
בקרב ילדים צעירים חבלה בשיניים היא הרבה פעמים הסיבה לביקור ראשון במרפאת שיניים ולכן יש חשיבות רבה לבדיקה נינוחה, ברגישות ועדינות שתשאיר בילד חוויה ראשונית טובה.
ניתן לחלק את החבלות בשיניים ל-3 קבוצות עקריות:
1. חבלה לשן עצמה - שבר חומר שן
2. חבלה לרקמות התומכות בשן- במקרים אלו ניתן לראות ניידות של השן ו/או שינוי מקום של השן בלסת. שינוי עמדה של השן בלסת יכול להיות מסוגים שונים: שינוי עמדה של השן לכיוון פנימי יותר או חיצוני יותר, יציאת השן ממקומה באופן חלקי או אפילו מלא או לחילופין כניסה של השן לתוך עצם הלסת באופן חלקי ואפילו מלא. בחבלות קשות ניתן לראות גם שברים בעצם התומכת בשן ובמקרים החמורים גם שברים בעצם הלסת עצמה.
3. חבלות לרקמות הרכות - לחניכיים ולריריות (חתכים, קרעים עמוקים, שפשופים וחבורות המלוות בשטפי דם).
חשוב לציין שחבלה בסנטר יכולה גם לגרום לשברים אורכיים בשיניים אחוריות.
מדובר למעשה בחבלה לא ישירה לשיניים.
לכן גם לאחר חבלה משמעותית בסנטר מומלץ להגיע לבדיקת שיניים.
רוב החבלות הדנטליות מתרחשות בגילאי 2-4 במשנן החלבי, ובגילאי 8-10 במשנן הקבוע.
בגילאים הצעירים (2-4) אנו עדים להרבה התנגשויות ונפילות על רקע יכולת מוטורית נמוכה וחוסר יכולת להעריך סכנות.
במשנן החלבי רוב החבלות הן מסוג תזוזת שיניים ואילו במשנן הקבוע רוב החבלות הן מסוג שברי כותרת (שבר חומר שן).
לאחר חבלות בשיניים יש להגיע לבדיקה אצל מומחה ברפואת שיניים לילדים אשר יאבחן את סוג החבלה, יעריך את מידת החומרה ובמקרה הצורך אף יבצע טיפול.
אחד הדברים החשובים ביותר בבדיקה לאחר חבלה הוא הדרכת ההורים כיצד לנקות את אזור החבלה. בהרבה מהמקרים אין צורך בטיפול בשן אולם הפרוגנוזה של השן תלויה מאוד בשמירה על היגיינה אורלית טובה.
כלומר, ניקיון טוב של אזור החבלה משמעותי מאוד בהקטנת הסיכוי לזיהום וסיבוכים עתידיים.
כמובן שגם במקרים בהם אין צורך בטיפול יש חשיבות לביקורת מסודרות לצורך מעקב על מנת לבדוק שלא מתפתח זיהום.
טיפולים נפוצים בחבלות בשיניים:
• במקרים של שינוי מקום של השן בלסת, ניידות גבוהה או שבר שורש יש לעיתים צורך בהחזרת השיניים למקום וביצוע קיבוע.
טיפול שכזה אפשרי רק סמוך לחבלה.
כמובן שהצורך בטיפול שכזה תלוי בגיל הילד, סוג החבלה, האם מדובר במשנן חלבי או קבוע והאם יש או אין הפרעה סגרית.
טיפול שכזה אפשרי רק סמוך לחבלה.
כמובן שהצורך בטיפול שכזה תלוי בגיל הילד, סוג החבלה, האם מדובר במשנן חלבי או קבוע והאם יש או אין הפרעה סגרית.
• במקרים של שבר כותרת מומלץ לבצע שחזור של הכותרת.
במקרים בהם השן רגישה מאוד לאחר החבלה, ניידת או שיש בנוסף גם שינוי עמדה של השן בלסת מומלץ לבצע חבישה ראשונית של השן ורק בהמשך, לאחר התייצבות השן, לבצע שחזור של הכותרת השבורה. חבישה ראשונית של השן מקלה על הכאבים, מאפשרת תפקוד תקין ואף מקטינה אפשרות של זיהום וסיבוכים עתידיים.
במקרים בהם השן רגישה מאוד לאחר החבלה, ניידת או שיש בנוסף גם שינוי עמדה של השן בלסת מומלץ לבצע חבישה ראשונית של השן ורק בהמשך, לאחר התייצבות השן, לבצע שחזור של הכותרת השבורה. חבישה ראשונית של השן מקלה על הכאבים, מאפשרת תפקוד תקין ואף מקטינה אפשרות של זיהום וסיבוכים עתידיים.
• במקרים של שבר חומר שן המלווה בחתכים ברקמה הרכה (כגון חתכים בשפתיים) יש לבצע צילום של הרקמה הרכה על מנת לשלול או לאשר אפשרות של חדירת חומר שן לריקמה הרכה.
מה עושים במקרה בו השן יצאה לגמרי מהפה?
בשן חלבית:
ראשית יש לבדוק היכן השן.
אם השן נמצאה אין להחזירה לפה עקב הסיכוי לגרימת נזק לנבט השן הקבועה.
אם השן נמצאה אין להחזירה לפה עקב הסיכוי לגרימת נזק לנבט השן הקבועה.
במקרים בהם השן לא נמצאה יש עדיין לפנות למומחה ברפואת שיניים לילדים לביצוע צילום על מנת לשלול או לאשר אפשרות שהשן נכנסה במלואה לעצם הלסת.
במקרה בו בוצע צילום המאשר שהשן יצאה לגמרי מהפה יש לפנות לרופא הילדים המטפל לצורך האזנה לריאות ובמקרים מסוימים יש לשקול ביצוע צילום ריאות על מנת לשלול אפשרות של חדירה של השן לקנה הנשימה.
במקרה בו בוצע צילום המאשר שהשן יצאה לגמרי מהפה יש לפנות לרופא הילדים המטפל לצורך האזנה לריאות ובמקרים מסוימים יש לשקול ביצוע צילום ריאות על מנת לשלול אפשרות של חדירה של השן לקנה הנשימה.
בשן קבועה:
חשוב מאוד לחפש אחר השן.
אם נמצאה השן והיא מזוהמת יש לאחוז את השן בקצה הכותרת (ולא בשורש), לשטוף אותה במשך 10 שניות במים זורמים ולהכניסה מיידית לפה.
ההחזרה המיידית של השן לפה קריטית בסיכוי שלה לשרוד.
מדובר בארוע סטרסוגני מאוד, יש הרבה דימום, ילד בוכה, ושן מחוץ לפה.
חשוב לשמור על קור רוח, להרגיע את הילד ולהחזיר את השן.
שן שהוכנסה תוך 5 דקות לפה היא בעלת סיכוי טוב לשרוד לעומת שן שהוכנסה לפה מאוחר יותר.
במקרים בהם לא הוחזרה השן למקומה יש לשמור את השן בחלב או אפילו בתוך הפה עצמו, צמוד ללחי ולמהר למומחה ברפואת שיניים לילדים או לחדר מיון.
בכל מקרה אין לשמור את השן במים!
הסביבה בה נשמרה השן היא קריטית לסיכויי הקליטה של השן בפה.
אם נמצאה השן והיא מזוהמת יש לאחוז את השן בקצה הכותרת (ולא בשורש), לשטוף אותה במשך 10 שניות במים זורמים ולהכניסה מיידית לפה.
ההחזרה המיידית של השן לפה קריטית בסיכוי שלה לשרוד.
מדובר בארוע סטרסוגני מאוד, יש הרבה דימום, ילד בוכה, ושן מחוץ לפה.
חשוב לשמור על קור רוח, להרגיע את הילד ולהחזיר את השן.
שן שהוכנסה תוך 5 דקות לפה היא בעלת סיכוי טוב לשרוד לעומת שן שהוכנסה לפה מאוחר יותר.
במקרים בהם לא הוחזרה השן למקומה יש לשמור את השן בחלב או אפילו בתוך הפה עצמו, צמוד ללחי ולמהר למומחה ברפואת שיניים לילדים או לחדר מיון.
בכל מקרה אין לשמור את השן במים!
הסביבה בה נשמרה השן היא קריטית לסיכויי הקליטה של השן בפה.
במקרים בהם לא נמצאה השן יש לבצע צילום על מנת לשלול או לאשר כניסה מלאה של השן לעצם הלסת. כמובן שבמקרה שהשן לא נראית בצילום, יש לפנות לרופא הילדים המטפל לביצוע האזנה לריאות על מנת לשלול שאיפה של השן לקנה הנשימה.
